שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר־וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ (דברים לב, ז)

מפסוק הזה נלמד חשיבות לזכור היטב את ההיסטוריה, להתבונן ולהבין את הנעשה בדורות עברו וכיצד יד ה' מכוונת את המציאות כולה.

אך עולה השאלה, איך אפשר לזכור את הימים שעברו מבלי שאנו עצמנו חיינו בתקופה זו? התשובה נמצאת בהמשך הפסוק: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" שהמסורת עוברת מדור לדור, הבן או הבת ילמד את קורות העבר מאביו/אמו.

אך הדבר מחייב אותנו לא להיות פסיביים, אלא צריך כל אחד ואחת  לשאול את הוריו  בכדי לדעת את העבר, בדרך זו ההורים יעבירו לבניהם את המסורת ארוכת השנים.

בדורות עברו נתקיימו בישראל דברי הכתוב: שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, כיוון שהאבות היו בני תורה ויודעי ספר, הייתה מוכנה בפיהם בכל עת תשובה טובה לשאלת הבנים.

אבל בדורות שלנו שיש בה 'ירידת הדורות' ,כאשר האבות לא קנו כראוי תורה ודעת-אם הבן שואל את אביו שאלה כלשהי ביהדות, אין בפי האב מענה נאות לשאלה ולכן הוא מפנה את בנו אל אביו הזקן-סבו של השואל.

יהדות אתיופיה ,הינה יהדות מפוארת, שבגלות הקשה שמרה באדיקות ובמסירות נפש  במשך כ-2500 שנה על תורת משה.

 אנו הדור הראשון שעלה לארץ, חובה עלינו ללמוד על המסירות נפשם של אבותינו בשמירת התורה והמצוות, על הרדיפות והשמד שאבותינו חוו ואף מסרו נפשם על קידוש ה'. כדוגמא ממלכת הגדעונים, כמו כן באתיופיה הייתה ממלכה יהודית עצמאית כ1000 שנה ויותר. מתוך כבוד והערצה שהעריצו את יהודי אתיופיה.

כאשר הייתה בצורת באתיופיה הגויים ידעו לפנות ליהודים  בכדי שירד גשם... פנו אל אבותינו הצדיקים והמלומדים בתפילות כדי שיתפללו להקב"ה שיוריד גשם.

אני קורא לדור הצעיר לשוחח עם ההורים, הסבים, לשאול שאלות לשמוע את הסיפורים, המסירות ולהתרשם מהחוויות על מנת שנדע טוב יותר על העבר שלנו, כי ידיעת עברנו משפיעה גם על העתיד שלנו. כפי שאמר יגאל אלון "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".